לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה, שיעורי ההפקדה המזעריים הם 6% מהעובד ו-6.5% מהמעסיק לרכיב התגמולים, ועוד 6% מהמעסיק לרכיב הפיצויים (בהסכמים רבים השיעור לפיצויים גבוה יותר). שלושת הזרמים נכנסים לאותה קופה — אבל לא לאותו כיס.
| רכיב | מי מפקיד | מה ייעודו | מתי נפתחת החלטה |
|---|---|---|---|
| תגמולי עובד | אתה, משכרך | קצבה בפרישה | בפרישה |
| תגמולי מעסיק | המעסיק | קצבה בפרישה | בפרישה |
| פיצויים | המעסיק | סיום העסקה | בעזיבת עבודה |
בגמל-נט הסיווג הזה מופיע בשם הקופה עצמה — למשל ״תגמולים ואישית לפיצויים״. זו לא כותרת טכנית: היא אומרת מה הקופה רשאית לקלוט.
עם סיום העסקה המעסיק מנפיק טופס 161, ואתה נדרש להחליט מה עושים עם רכיב הפיצויים. שלוש הדרכים העיקריות:
שלוש האפשרויות תקינות מבחינה חוקית, ומתאימות למצבים שונים לגמרי. ההבדל ביניהן אינו רק תזרימי.
זו הסיבה שעובד שמשך את כספי הפיצויים בפטור בגיל 35, בלי לדעת, יכול לגלות בגיל 67 שהקצבה החודשית שלו חייבת במס בשיעור גבוה יותר ממה שציפה. הפגיעה אינה נראית ביום המשיכה — היא מתגלה עשרות שנים מאוחר יותר.
אין כאן תשובה אחת נכונה: לעובד שנמצא בין עבודות וזקוק לכסף, משיכה היא לגיטימית לחלוטין. הבעיה היא לא המשיכה — היא משיכה בלי לדעת שיש לה מחיר עתידי. את ההחלטה הזו נכון לעבור עם יועץ או סוכן פנסיוני בעל רישיון, ולעיתים גם עם יועץ מס.
כספי תגמולים שהופקדו מינואר 2008 ואילך מסווגים ככספי קצבה. הם נזילים כקצבה חודשית מגיל 60, בכפוף לכללי הקצבה המזערית, ומשיכה הונית מחוץ לתנאים שבחוק נחשבת משיכה שלא כדין — עם ניכוי מס במקור בשיעור 35% מהסכום שנמשך, לא מהרווח.
לכספים שהופקדו לפני 2008 חלים כללים אחרים לפי מועד ההפקדה והוותק. אם יש לך ותק ישן, זה בדיוק המקום שבו ההבדל בין ״מותר״ ל״עולה 35%״ מוכרע במסמכים ולא בתחושה. את ההשוואה בין אפיק קצבתי לאפיק נזיל הסברנו בעמוד גמל להשקעה מול קופת גמל.
את הנתונים המעודכנים של הקופות אפשר להשוות בטבלת קופות הגמל, ואת ההשוואה בין שתי קופות ספציפיות בכלי ההשוואה.
עזבת עבודה ויש לך טופס 161 פתוח על השולחן? השאר פרטים לפני שאתה מסמן משהו — בעל רישיון פנסיוני יסביר מה כל אפשרות עושה לפטור שלך בפרישה, ללא התחייבות. יועץ/סוכן פנסיוני בעל רישיון יחזור אליך תוך 24 שעות. ללא עלות, ללא התחייבות.
כשההפקדה נעשית לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, ההפקדה באה במקום פיצויי הפיטורים והכספים שייכים לעובד גם בהתפטרות. כשההסדר אינו לפי סעיף 14, ייתכנו מצבים שבהם המעסיק זכאי להשבה. מה שקובע הוא ההסכם וההודעה לעובד.
ברצף פיצויים הכספים נשמרים לזכות העובד ומועברים למעסיק הבא, כשההחלטה נדחית. ברצף קצבה כספי הפיצויים מיועדים לקצבה בפרישה — אירוע המס נדחה והצבירה שתשמש לחישוב הקצבה גדלה. לשתי הדרכים כללים ולוחות זמנים שיש לעמוד בהם.
כן, פיצול הוא אפשרי במקרים רבים ומצריך התייחסות בטופס 161 ובדיווח לרשות המסים. מכיוון שכל שקל שנמשך בפטור משוקלל מול הפטור על הקצבה בעתיד, זו החלטה שנכון לעשות בליווי בעל רישיון או יועץ מס.
אי-החלטה היא גם החלטה: הכספים נשארים בקופה, ובחלוף המועדים שנקבעו עשויות להיסגר חלק מהאפשרויות, כמו רצף פיצויים למעסיק הבא. לכן נכון לטפל בטופס 161 בסמוך לסיום העבודה ולא לדחות אותו.